Please reload

Recent Posts

דייויד צ'ייס - הסופרנוס

January 1, 2018

1/10
Please reload

Featured Posts

אריק הייסרר - המפגש

January 22, 2017

התסריט שלו היה מועמד לאוסקר, אותו תסריט שאף אחד לא התעניין בו, זה שאף אולפן לא רצה לעשות, זה שהוא כתב כשכולם אמרו לו שזה יהיה בזבוז זמן. "משבר יום א''" מצדיע לאריק הייסרר, התסריטאי של "המפגש", שלא הסכים לשמוע 'לא' ולא הסכים לוותר על חלומותיו.

 

(זכרו: אם אתם רוצים לקבל בכל שבוע זריקת עידוד נוספת ממאבקם של יוצרים ויוצרות אחרים בדרך להצלחה, לחצו לייק על העמוד שלנו. אנחנו נעשה את שאר העבודה)

 

 

 

"לא הלכתי לקולג'. אבא שלי היה פרופסור באוניברסיטת קולומביה במשך 30 שנה, ובשלב כלשהו בשנה האחרונה שלי בתיכון, הוא ניגש אליי ואמר לי: 'אריק, אני רואה שאתה אוטו-דידקט. אתה מלמד את עצמך, ואני יכול לראות כבר שקולג' עומד להיות אכזבה אדירה עבורך. אתה לא צריך את זה'. במשך שנים הסתובבתי וחשבתי לעצמי שזו ממש עצה נהדרת ואמיצה מצידו, עד שאמא שלי אמרה לי יום אחד: 'אוי, מתוק שלי, פשוט לא היינו יכולים לממן את הלימודים שלך. הוא אמר את זה רק כדי להיפטר ממך.'"

 

למרות זאת, המילים של אביו נתנו להייסרר ביטחון, והוא החל ללמד את עצמו דברים – בין השאר תוכנות עריכה גרפית, בלשנות, ותסריטאות. רגע לפני שעבר ללוס אנג'לס, הצליח לעניין כמה אולפנים בשני תסריטים שכתב, אך מיד כשעבר ללוס אנג'לס, הפרוייקטים נפלו. "ממש דיממתי כסף באותה תקופה. חייתי לבדי מדולרים בודדים."

 

יום אחד עלה במוחו רעיון לסרט עתידני בו בני האדם הם סוג של שפני ניסיונות. הוא כתב סינופסיס והתקשר נרגש לסוכן שלו. הסוכן אמר לו שני דברים: "דבר ראשון- אף אחד לא עושה עכשיו סרטים על פי רעיון מקורי. זה חייב להיות מבוסס על אירוע שקרה במציאות. ודבר שני – אני פורש מהתחום."

 

ללא סוכן וללא כיוון, הייסרר החליט להמציא סיפור שמעולם לא התקיים, כדי שיוכל לטעון כי התסריט שלו מבוסס על אירועים שהתרחשו. הוא בדה התכתבויות מיילים בינו לבין חבר (דמיוני), בו הם מדברים על חבר משותף, דמיוני גם הוא, שכביכול נכנס למסעדה באיידהו, וירה בשני אנשים למוות תוך שהוא אומר "הדלת פתוחה", כחלק מרעיון גדול יותר שהתאים לתסריט שלו. הוא פתח לעצמו בלוג והעלה את ההתכתבויות לשם, מבלי כוונה שאיש ייכנס לשם. יום אחד, הכל השתנה.

 

"אני לא יודע איך זה קרה ומי מצא אותי, אבל הלכתי לישון בלילה כשלאתר היו 26 כניסות – כולן שלי - והתעוררתי בבוקר כשהיו 4 מיליון כניסות לאתר. זה היה מפחיד. בשלב מסוים הבנתי שאני חייב לצאת מזה כי זה התחיל להיות מלחיץ. כל מיני אנשים יצרו איתי קשר ואמרו לי: 'היי, אני מכיר את הבחור ההוא! אני אעזור לך למצוא אותו!'"

 

בסופו של דבר, האתר שלו הפך לוויראלי, והייסרר ניסה למכור את התסריט. "אף סוכן לא התעניין בי. זה היה מוזר. בסופו של דבר מכרתי את התסריט ל'וורנר בראדרס' ורק אחרי זה כל הסוכנויות התקשרו אליי ורצו להחתים אותי. פתאום היתה לי קריירה."

 

הקריירה של הייסרר יצאה אמנם לדרך, אבל היא היתה מלאה באכזבות, כישלונות ותסריטים שמעולם לא הופקו. הוא כתב 13 תסריטים, ורק אחד מהם הופק. כשכבר קיבל את ההזדמנות לכתוב את הרימייק לסרט "הדבר", מצא עצמו בסיטואציות משונות. "האולפנים היום משוגעים ומפוחדים, והם לא יודעים מה הם רוצים. היה רגע שבו עצרו את ההפקה של הסרט לשלושה שבועות, כי איזה נציג של 'יוניברסל' החליט פתאום שהסרט צריך להיות מצולם בתלת מימד. זה היה מטורף."

 

בהמשך הצליח להוציא סרטים שהוא גאה בהם יותר (כמו "Ours" אותו כתב וביים), אך בכל הזמן הזה, היה לו סוד מוחבא בכיס האחורי. "הסתובבתי במשך שנים עם הסיפור הקצר של טד צ'אנג, 'Stories of your life' עליו מבוסס הסרט 'המפגש'. כשקראתי אותו בפעם הראשונה הייתי צריך לקום לחבק חזק את אשתי. הוא ריגש אותי.

 

"כשהתחלתי להסתובב בכל הפגישות האלה באולפנים שאלו אותי מה הייתי רוצה לכתוב, ומיד הייתי נכנס להיסטריה ומתחיל להגיד להם: 'או, יופי, כן, תקשיבו. זה ישנה את חייכם. זה סיפור שבמרכזו אישה... כבר התחלה טובה, לא? והוא מדע בדיוני אבל לא כזה שאפשר לעשות ממנו סדרה, והוא מתעסק בשפה ותרגום שפה...', ומיד הייתי רואה את המבט שלהם מזדגג."

 

במשך שנתיים, ניסה הייסרר למכור את הרעיון, ללא הצלחה, עד שכמעט התייאש. למזלו, בשלב הזה פגש את המפיקים דן לוין ודן כהן, שהיו היחידים שהסכימו בכלל לקרוא את הסיפור הקצר. הם התאהבו בו. עוקבי "משבר יום א'" הנאמנים ודאי כבר מנחשים את ההמשך: הייסרר ומפיקיו הלכו לכל אולפן בהוליווד עם פרזנטציה מושקעת, הסבירו לפרטי פרטים את הסיפור, ונדחו. על ידי כל אולפן בעיר.

 

"פגשתי כל כך הרבה אנשים שאמרו לי: 'אנחנו נפיק את הסרט שלך בשמחה, אם רק תשנה אותו כך שתהיה פלישה ענקית של החייזרים, ובסיום הגיבור יחבוט בחייזר. אחרים אמרו לי: 'לא משתמשים יותר בפלאשבקים. תיפטר מהפלאשבקים ונעשה את הסרט הזה."

 

"קמתי למחרת, קצת המום ואמרתי לעצמי – לא אכפת לי. אני חייב לכתוב את זה." המפיקים שלו אמרו לו שהוא משוגע, שזה נגמר, שאיש לא רוצה לעשות את הסרט הזה ושזה יהיה בזבוז זמן, אבל הייסרר לא ויתר. "זה היה בעצמות שלי." המפיקים הצליחו להשיג את הזכויות לסיפור למשך שנה בלבד. "התחלתי לכתוב באותו הערב", מספר הייסרר.

 

בזכות כל הפרזנטציות שעשה ברחבי העיר, להייסרר כבר היה מושג ברור איך התסריט יהיה בנוי. הוא החל בימים קדחתניים של כתיבה, בהם כתב 9 שעות ביום. האם סבל ממחסומי כתיבה? "בהחלט, אבל יש לי דרכים להתמודד עם זה. למשל, אם דמות השופט מופיעה אצלי בראש, זה שאומר – 'זה כתוב חרא. אתה חייב להפסיק לכתוב' – אני פשוט מחליט לכתוב את הגרסה הכי גרועה של הסצנה, ואז השיפוטיות נעלמת."

 

אחרי שלושה חודשים, אי שם בשנת 2011, היה לו דראפט ראשון. "הוא לא היה מוצלח, אבל הוא היה כתוב." אחרי כמה שכתובים, ורגע לפני שהשנה מסתיימת, הייסרר ומפיקיו יצאו בחזרה אל שדה הקרב. "חזרנו לאותם אולפנים שסירבו לנו שנה קודם לכן, וכולם ללא יוצא מהכלל אמרו: 'וואו, זה תסריט מדהים', וכולם, ללא יוצא מהכלל – סירבו."

 

למזלו של הייסרר, התסריט הצליח למשוך תשומת לב מחברות הפקה עצמאיות שהסכימו לממן את הסרט. 'פרמאונט' ו'סוני' הצטרפו רק לאחר שאיימי אדאמס והבמאי, דמי וילנב, היו בפנים. "בדרך כלל, אתה נפגש עם הבמאי לחצי שעה, לדבר על התסריט וזהו. זה כאילו שאומרים לך: 'שים את הילד שלך באוטו שם. הכל יהיה בסדר אל תדאג', ואז אתה עומד מהצד ורואה את האוטו נוסע, ואתה יודע שמשהו נורא הולך לקרות." עם וילנב, העניינים הלכו אחרת. "דני הוא במאי מאוד מיוחד, והוא שואל אותך מיליון שאלות. הוא כמו ילד נלהב."

 

(**שימו לב! ספויילר לפניכם**)

 

הרגע המתסכל ביותר עבור הייסרר הגיע לקראת הצילומים, ונגע לאחת הסצנות המשמעותיות ביותר של הסרט אז מתקשרת לואיז לגנרל הסיני, ואומרת לו את במנדרינית את מילותיה האחרונות של אשתו, פרט מידע שרק הוא יכול היה לדעת. בתסריט, הייסרר לא פירט מה היא אומרת, בשביל אפקט המסתוריות, כפי שסיכם עם וילנב. "יום אחד קיבלתי טלפון מדני. הוא אמר לי בלחץ: 'אריק. אני חייב לדעת מה הדמות של לואיז אומרת לגנרל שאנג! איימי אדאמס אמורה ללמוד בעל פה משפט במנדרינית. צריך להחליט על משפט."

 

הייסרר היה בהלם לרגע והבין שהבמאי צודק. וילנב צעק מצידו השני של הטלפון: "אריק! זה המשפט שהולך להציל את העולם! זה המשפט הכי חשוב של הסרט!" הייסרר החל מיד לעבוד על זה. "דבר ראשון - נכנסתי לפאניקה. התחלתי להזיע, וכתבתי דראפט אחרי דראפט אחרי דראפט. זה לקח לי חודש. הבאתי לו את עשרות הגרסאות הללו והוא לא אהב אף אחת מהן. בסופו של דבר הבאתי לו משהו, והוא אמר: "כן. זה מושלם."

 

אלא שכל מי שצפה בסרט, שם לב בוודאי שהמשפט הגאוני הזה שמצא הייסרר, זה שמציל את העולם, המשפט הכי חשוב של הסרט – כלל לא עובר אל הצופה. "אני יושב בהקרנת הבכורה ומגיע הרגע הזה, והלב שלי דופק, ופתאום אני רואה שדני לא שם כתוביות כשאיימי אומרת את המשפט הזה. הוא גרם לי לעבוד כל כך קשה, ואף אחד – חוץ מאם הוא דובר מנדרינית – לא יבין אותו!"

 

שש שנים לאחר שהחל הייסרר לעבוד עליו, יצא "המפגש" אל העולם. הוא הופק בעלות של 47 מיליון דולר והכניס עד כה למעלה מ-185 מיליון דולר ברחבי העולם. ב-26 לחודש יגלה הייסרר האם עבודתו הקשה תתורגם לפסלון מוזהב, בעוד הסרט עצמו מועמד לשבעה פרסים נוספים, כולל פרס הסרט, הבימוי הצילום והעריכה.

 

זוכרים את הסוכן ההוא שאמר שאף אחד לא רוצה יותר לעשות סרטים המבוססים על רעיון מקורי? מאז, הייסרר החליט לעבוד הפוך. "קיבלתי החלטה לכתוב כל שנה תסריט מקורי משלי, בלי שאף אחד ישלם עליו. אני ממליץ על כך לכל כותב. בדומה למה שהדמות של לואיז לומדת בסרט, אני חושב שכולנו צריכים לקחת את גורלנו בידנו, במיוחד בתחום כמו תסריטאות."

 

ועכשיו, קחו את גורלכם בידיכם, ושבו לכתוב את התסריט שלכם. בעיקר אם הוא מרעיון מקורי.

 

"משבר יום א'" נוסף, בשבוע הבא.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
  • Facebook Social Icon