וויל פארל ואדם מקיי - Anchorman

וויל פארל לא תמיד היה אחד מהכוכבים הקומיים הגדולים בעולם. כשניסה להיכנס לעולם הקולנוע, כל האולפנים בעיר סירבו לתסריט שכתב, והסרט מעולם לא נעשה. תסריט נוסף שכתב בשם "Anchorman", עבר מסלול דומה, קיבל תשובה שלילית מכל העיר, ולא פחות מ-20 תשובות שליליות מהאולפן שטען כי פארל "אינו כוכב". אותו אולפן שילם על כך ביוקר. מוכנים? "משבר יום א'" חדש יוצא לדרך.

וויל פארל ואדם מקיי עבדו יחד בסאטרדיי נייט לייב בסוף שנות ה-90, והפכו לחברים קרובים וגם לשותפים לכתיבה. באחד הימים, שאל פארל את מקיי האם היה רוצה לכתוב איתו סרט. "בטח, אתה מתכוון סרט על דמות מסאטרדיי נייט לייב?", שאל מקיי. אחרי הכל, לאורך השנים, "סאטרדיי נייט לייב" ייצרה לא מעט כוכבים, שבהמשך לקחו דמויות מפורסמות שהם גילמו בתוכנית והפכו אותם לסרטים ("עולמו של וויין" הוא אחת הדוגמאות המצליחות יותר. היו גם לא מעט כישלונות).

אבל לפארל היה משהו אחר לגמרי בראש. הוא לא רצה לקחת דמות קיימת שנראתה כבר על המסך. הוא רצה לברוא משהו מאפס. השניים לא בזבזו זמן, והחלו לכתוב. "חשבנו על כל הקומדיות האלה מפעם, עליהן גדלנו, בהן היה אנסמבל שחקנים גדול ומצחיק. חשבנו שפשוט ניקח כל מיני שחקנים מצחיקים ונהיה מצחיקים", סיפר פארל. לתסריט הזה קראו "August Blowout", ואם לא שמעתם עליו מעולם, יש לכך סיבה טובה.

"אף אחד לא רצה לעשות את הסרט הזה. לורן מייקלס (המפיק המיתולוגי של סאטרדיי נייט לייב) קרא ואהב את זה מאוד, ואולפני פראמאונט קנו את התסריט, אבל הם לא רצו לעשות את הסרט. אז הוא נותר תקוע אצלם." בינתיים, השמועה על תסריט מצחיק ומקורי החלה להסתובב בהוליווד, ולא מעט אולפנים ניסו לשים את ידיהם על התסריט. זה לא עזר למקיי ופארל. "זה הפך להיות התסריט הזה שכולם בהוליווד קוראים ואומרים: 'למה לא מפיקים את הסרט הזה?'"

פארל חזר אל חייו הרגילים שבאולפני "30 רוק", לעונה האחרונה שלו בצוות של סאטרדיי נייט לייב. הוא שב אל לוח הזמנים הכאוטי, אל הדמויות המתחלפות וחיקויים של הנשיא בוש, וכמעט שכח מהרצון לכתוב לקולנוע.

ואז הופיע פול תומאס אנדרסון.

אנדרסון היה מעריץ של סאטרדיי נייט לייב ופנה אל התוכנית בבקשה לבוא ולכתוב בה למשך שבוע, כדי להבין כיצד היא עובדת. בתוכנית שמחו לארח את הבמאי של "בוגי נייטס" ו"מגנוליה", וקיבלו אותו בזרועות פתוחות. יום אחד, פגש אנדרסון את פארל ומקיי, ונזכר שקרא את התסריט שהשניים כתבו.

"הוא אמר לי שהוא קרא את 'August Blowout' ומאוד אהב אותו. הוא חשב שזה תסריט מצחיק, וגם הוא לא הבין מדוע האולפנים בחרו שלא להפיק את הסרט", סיפר פארל. "ואז הוא שאל אותנו אם היינו רוצים שהוא יעזור לנו לכתוב תסריט חדש. הוא אמר: 'מה אם הייתם יכולים לכתוב מה שאתם רוצים, ואני אלווה אתכם ואמצא את הדרך שהסרט ייעשה?'"

פארל ומקיי לא נאצלו לחשוב זמן רב על השאלה. "ברור שנעשה את זה", אמר פארל. וכך, החלה כתיבת הסרט "Anchorman" (קוראינו ייאלצו לסלוח לנו. אנו יודעים שבעברית הסרט נקרא "והרי החדשות", אבל עבורינו מדובר בעוד תרגום נוראי, ואנו נישאר עם "Anchorman"). "כתבנו את זה בלי שום כסף, מתוך אמונה שזה ייעשה", מספר השחקן. העלילה היתה שונה לחלוטין ממה שהגיע למסכים.

מקיי ופארל שמעו אולי יותר מדי לעצתו של אנדרסון, וכתבו את הסרט המטורף ביותר שהם יכולים להעלות על הדעת. "הגרסה הראשונית של 'Anchorman' היתה דומה יותר לסרט 'לחיות'", מספר פארל. "השנה היתה אמורה להיות 1976, וכל השדרנים ואנשי הטלוויזיה מכל הארץ טסים לכנס בפילדלפיה. רון בורגנדי משכנע את הטייס שהוא יודע כיצד להטיס מטוס נוסעים, והוא מיד מרסק את המטוס בהרים. העלילה עוקבת אחרי אנשי החדשות הללו מנסים לשרוד ולרדת מההר."

אם זה לא נשמע לכם מספיק הזוי, זה רק בגלל שעוד לא סיפרנו את ההמשך. "בזמן שרון מרסק את המטוס, הם פוגעים במטוס מטען, וגם הוא מתרסק. אבל אז מסתבר שעל מטוס המטען היו רק אורנג-אוטנגים, וכוכבי נינג'ה סיניים, כאלה שזורקים. אז לאורך הסרט, הדמויות כל הזמן מותקפות על ידי אורנג-אוטנגים שזורקים עליהם כוכבי נינג'ה, וככה הם מחסלים אחד אחד את כל הצוות."

זה פחות או יותר השלב שבו פול תומאס אנדרסון הבין שהוא בבעיה, והחליט לפרוש. "זה היה קצת מוזר עבור פול", אומר פארל. "למען האמת, זה באמת היה קצת משוגע." עם יציאתו של אנדרסון מהפרוייקט, מצאו את עצמם פארל ומקיי בדיוק באותו המקום בו היו שנה קודם לכן – עם תסריט לקומדיה שאף אחד לא רצה לעשות. "אני חושב שקיבלנו עשר תשובות שליליות ביום אחד", מספר פארל.

דווקא כשהכל נראה היה אבוד, הופיע עוד קולנוען שניסה להציל את התסריט המוטרף. קולנוען בשם דייויד או ראסל. "קצת התיידדנו באותם ימים, ודייויד שאל אותנו מתישהו: 'למה אף אחד לא רוצה להפיק את הסרט הזה? אני אפיק אותו.'"

לאחר שנדחתה על ידי כל האולפנים, החליטה החבורה לנסות לגייס כסף ממשקיעים חיצוניים. לשם כך, אירגן ראסל הקראה של התסריט מול נציגים של המפיק המיתולוגי, ארנון מילצ'ן, שחשבו להשקיע בסרט. "מילאנו את החדר בשחקנים נהדרים שיקריאו את התסריט, ואפילו גייסנו את השחקן ג'ון סי ריילי. הנציג בסוף ניגש אליי ואמר לי: 'זו היתה ההקראה הכי מצחיקה שאי פעם נכחתי בה. אבל אנחנו לא יכולים להפיק את הסרט הזה.' הם פשוט כבר החליטו שמסיבה כלשהי, הם לא הולכים להרוויח כלום מהסרט."

האפשרויות של פארל ומקיי הלכו והצטמצמו, ובשלב מסוים היה נדמה שהתסריט הזה, שרבים חשבו שהוא אחד המצחיקים שנכתבו באותן שנים, כלל לא ייעשה. השניים חזרו אל אולפני DreamWorks בניסיון אחרון להפיק את הסרט. האולפנים היו אלו שהפיקו באותו זמן את הסרט "Old School", בו כיכב פארל, ולכן הסכימו לפגישה עם כוכב הקולנוע.

לאחר ששמעו את הפיץ' של השניים בפעם העשרים (פארל ומקיי ניסו למכור את התסריט לאולפן 19 פעמים לפני כן), ב-DreamWorks החליטו – תאמינו או לא – לסרב. לאחר שפארל ומקיי עזבו, וולטר פארקס, שניהל את האולפן, אמר לשאר הבכירים כי אין לי ביטחון ביכולותיו של מקיי לביים להיט, ושפארל אינו כוכב, שהוא לא מסוגל לשאת על גבו שובר קופות. מה שהוא לא ידע זה שהאירוניה עמדה לחזור אליו כבומרנג.

כמה חודשים לאחר אותה פגישה ב-2003, הוציאה "DreamWorks" את Old School לקולנוע. הסרט הפרוע שביים טוד פיליפס בו מככב פארל, עלה כ-24 מיליון דולר, והכניס כמעט 90 מיליון לאולפנים. בין לילה, פארל הפך לסחורה חמה בשוק. "בינתיים, הסרט שלנו היה תקוע. פתאום 'Old School' יצא, ובאולפן התעשתו ואמרו: 'רגע! יש לנו את התסריט ההוא, 'Anchorman' עם וויל פארל! בואו נפיק את זה!'"

וכך היה, לא לפני ש-DreamWorks נאלצו לשלם על הטעות שלהם, ועל כך שסירבו לשניים במשך 20 פעמים. במקור, הוצא לאולפן לרכוש את התסריט ב-4 מיליון דולר. עכשיו, כמה חודשים לאחר הסירוב האחרון, המחיר הוכפל ל-8 מיליון דולר. בשלב הזה, לאולפן לא היה אכפת. הוא רק רצה את פארל.

ההגעה לארץ המובטחת שהיא הפקת הסרט לא ריסנה את מקיי ופארל. הם המשיכו להשתולל עם התסריט, לנסות למתוח את הגבולות ולעשות את הסרט שיצחיק אותם בראש ובראשונה. גם פארל מודה שלא תמיד זה עבד: "ניסינו כל מיני דברים מוזרים. גם כשהגענו להקרנות הניסיון, חלק מהקהל הבין את הסרט וחלק לא. היו כאלה שפשוט לא הבינו במה הם צופים. גם נאלצנו לצלם מחדש את הסוף."

באולפנים כמו באולפנים, גם אחרי שכבר החליטו להפיק את הסרט ולתת את המושכות למקיי, נדמה היה שהם לא באמת האמינו ביכולת של השניים לייצר סרט שובר קופות. אחד מאנשי השיווק של האולפנים אף אמר לחלק מהתקשורת: "אה, אתם לא צריכים לצפות בסרט הזה. הוא לא כל כך מוצלח."

אבל הקהל הצביע ברגליים. עם צאתו לקולנוע, Anchorman שעלה כ-26 מיליון דולר, הכניס לא פחות מ-90 מיליון דולר. הוא הכניס עשרות מיליונים בשוק ה-DVD והבלו-ריי, והפך לסרט קאלט עם חיים משל עצמו. ב-2013 יצא סרט ההמשך שעלה 50 מיליון דולר, והכניס לא פחות מ-173 מיליון דולר ברחבי העולם.

פארל, בניגוד גמור לדבריו של מנהל האולפן, הפך לאחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בעולם, וכיכב בעשרות סרטים מאז. ב-2015, הוא דורג במקום ה-30 ברשימת כוכבי הקולנוע בעלי השכר הגבוה ביותר, עם שכר ממוצע של 15 מיליון דולר לסרט.

השותפות בין פארל למקיי נמשכת עד היום. השניים הקימו אולפן הפקות ומייצרים סרטים רבים יחד – "לילות טלדגה", "אחים חורגים" ועוד רבים אחרים – ואף הקימו יחד את אתר Funny Or Die המשמש פלטפורמה נהדרת לסרטים קצרים ומערכונים מצחיקים במיוחד. מקיי הוסיף לעצמו גם אוסקר לרזומה, כשזכה בפסלון על התסריט שכתב ל"מכונת הכסף" אותו גם ביים (הוא זכה למועמדות באוסקר על הבימוי).

אחרי כל ההצלחה שחווה, וויל פארל עדיין רואה ב-Anchorman כסרט האהוב ביותר שיצר, בגלל העבודה הקשה שנאלץ לעשות כדי להביאו לעולם. "זה הסרט שאני הכי מחובר אליו, שאני הכי אוהב, כי הוא סוג של סיפור סינדרלה של סרט שאף אחד לא רצה לעשות. כולם אמרו לנו: 'זה לא מצחיק' וענינו – 'לא, זה יצחיק, תסמכו עלינו.' זה רק מראה שאסור להתייאש כשזה מגיע לדברים שאתה באמת מאמין בהם ושהם באמת מצחיקים אותך."

**

מה עוד אפשר להוסיף על כך?

רק שתמשיכו להאמין, גם בתקופות הקשות, והכי חשוב – המשיכו לכתוב ולעבוד על התסריטים והספרים שלכם, עד שהעולם יבין שהוא טועה.