Please reload

Recent Posts

דייויד צ'ייס - הסופרנוס

January 1, 2018

1/10
Please reload

Featured Posts

ג'יימס קמרון - שליחות קטלנית

August 13, 2017

הוא חתום על שני שוברי הקופות הגדולים בהיסטוריה, אבל האם ידעתם שג'יימס קמרון פוטר מהסרט הראשון שלו כבר אחרי הסצנה הראשונה, היה חסר בית במשך תקופה ארוכה, והגה את "שליחות קטלנית" בזמן שקדח מרוב חום, בעודו נמצא בדיכאון הגדול ביותר של חייו? "משבר יום א'" חדש ומדהים במיוחד יוצא לדרך.

 

 

 

 

 

החיים של ג'יימס קמרון השתנו בפעם הראשונה כשהיה בן 15. בעיתון היה כתוב על סרט חדש בשם "2001: אודיסאה בחלל" של במאי בשם סטנלי קובריק, וקמרון נדלק. "ברגע שצפיתי בסרט הזה, ידעתי שאני רוצה להיות קולנוען. זה הכה בי בכל כך הרבה רמות. פשוט לא הצלחתי להבין איך הוא עשה את כל הדברים האלה, והייתי חייב ללמוד בעצמי." כמו נערים רבים בגילו, קמרון לקח מאביו את מצלמת 8 המ"מ והחל לצלם סרטונים בביתו שבקנדה.

 

אביו היה זה שהעביר בהמשך את המשפחה מקנדה בה נולד למחוז אורנג', לא רחוק מלוס אנג'לס לשמחתו הגדולה של קמרון הצעיר. אלא שמהר מאוד הוא גילה שללא רישיון נהיגה, הוא לא יגיע רחוק. "באותה מידה הייתי יכול להיות במונטנה. אין שום קהילת קולנוע במחוז אורנג'. מכיוון שלא היה לי רישיון, הוליווד נראתה כאילו היא במדינה אחרת."

 

הוא המשיך לצלם סרטים במצלמה הביתית וחלם ללכת לבית ספר לקולנוע, אבל לצערו של קמרון, למשפחתו לא היה מספיק כסף כדי לשלוח אותו למוסד יוקרתי שכזה, ובמקום זאת הוא הלך ללמוד כימיה בפולרטון, ג'וניור קולג' צנוע באזור. "לא יכולתי לראות כיצד אני הופך להיות במאי", הוא מעיד. "היתה לי תחושה ברורה בשלב הזה שהאנשים האלה שהופכים לבמאים נולדו לתוך זה, כמו שאנשים נולדים לתוך קאסטות. ילדים קטנים מעיירה קטנה בקנדה לא הופכים לבמאי קולנוע."

 

לאחר שזנח את חלומו הגדול, הפנה את תשומת ליבו למדעים. "אהבתי את התחום וחשבתי שאולי אהיה ביולוג ימי או מדען." הבעיה היתה שבאותו זמן גם העט והנייר משכו אותו מאוד. "אהבתי לכתוב ונמשכתי לכל מיני כיוונים שונים. אהבתי מאוד את הרעיון להיות בעולם אחר ושכל מה שאני צריך כדי להגיע לעולם הזה הוא להתעניין בו."

 

הוא החליט להשאיר מאחוריו את עולם המדע, ועבר ללמוד כתיבה בקולג', אך גם שם לא החזיק זמן רב, ובהמשך נטש את הלימודים לחלוטין. הוא פגש מלצרית בבית קפה, התאהב והתחתן איתה, ומצא עבודה כנהג משאית. אבל גם בזמן הנהיגות הארוכות, החלומות על עולמות רחוקים לא הפסיקו להציף אותו.

 

הרגע השני ששינה את חייו של קמרון היה ב-1977. הוא ישב באולם קולנוע, ומולו על המסך הגדול, לוק סקייווקר וחבריו נלחמו בדארת' ויידר. פעם נוספת, מוחו של קמרון העלה עשן. "רגע אחד הייתי בטלן שאהב לעשן מריחואנה, לשתות בירה ולהתחרות עם גרוטאות ליד הנהר, וברגע אחר הפכתי להיות אובססיבי לחלוטין בכל הנוגע לקולנוע. ראיתי את 'מלחמת הכוכבים' והרגשתי מדהים ונורא בו זמנית, כי התאהבתי בסרט, אבל גם הרגשתי שזה הסרט שאני הייתי צריך לעשות." זה היה היום בו החליט להגשים את חלומו, ויהי מה.

 

ללא כסף ללכת ללמוד, קמרון החליט ללמד את עצמו. הוא החל לפקוד את הספרייה ב-USC, וקרא כל מה שהיה יכול על אפקטים, צילום, בימוי וכתיבה. "הוצאתי כל ספר שנכתב על הדפסה אופטית, צביעה של פילם, מקרנים, כל מה שהיה קשור לצד הטכני של הקולנוע. אם יכולתי, צילמתי את החומר, ומה שלא הייתי יכול, רשמתי לעצמי." האובססיביות שלו אמנם פיתחה את הידע שלו, אבל בו זמנית גרמה לקשר שלו עם אשתו להסתיים. לקמרון פשוט לא היה זמן לדברים אחרים.

 

הוא לא היה יכול לדבר על שום דבר אחר מלבד קולנוע באותם ימים. חברו, וויליאם ווישר, ששאף להיות תסריטאי, הציע לו לכתוב תסריט, והשניים נכנסו לעולם חדש של אובססיביות: תסריטאות. הם בילו שעות על גבי שעות בכתיבתו של תסריט מדע בדיוני מסובך – כל כך הרבה שעות שקמרון החליט להתפטר מעבדותו כנהג משאית ולהקדיש את כל הזמן לכתיבה. בסופו של דבר, התסריט שלהם לא הצליח למשוך כל תשומת לב, וקמרון מצא עצמו מובטל, לא בפעם הראשונה.

 

אבל התשוקה שלו לקולנוע היתה בלתי ניתנת לעצירה, וכעבור כמה שבועות, עם ידע שרכש בספרייה, הוא הצליח למצוא עבודה באולפנים של הבמאי רוג'ר קורמן, שהפיקו סרטים דלי תקציב. הוא הצליח להרשים את ראשי האולפן במודלים המיניאטורים שבנה, וקודם במהרה. "בתוך שלושה שבועות מהרגע שהגעתי לשם, היתה לי מחלקה משלי", העיד קמרון. "כל מי שעבד שם לפני פשוט שנא אותי על כך."

 

היכולות הטכניות הנהדרות שלו הובילו אותו לעבודה במספר סרטים, אבל תמיד מאחורי הקלעים, תמיד על נדבכים קטנים. הוא צפה מהצד בבמאים שהיו פחות מוכשרים ממנו, ונאלץ לנשוך את שפתיו. זו היתה תקופה מרגשת ומתסכלת בו זמנית, אבל אז, הגיעה ההזדמנות הגדולה שלו.

 

שנתיים לאחר שהחל לעבוד באולפנים של רוג'ר קורמן, חיפש המפיק האיטלקי אובידיו אסוניטיס במאי שיוכל לביים את סרט ההמשך ל"פיראנה". כחלק ממאמציו לחסוך כמה שיותר כסף, המפיק האיטלקי שאל את קורמן האם הוא מכיר במאי צעיר שיהיה מוכן לעבוד עבור מעט כסף. קורמן לא היה צריך לחשוב זמן רב: "ג'יימס קמרון", הוא ענה.

 

"הם פיטרו את הבמאי שלהם וחיפשו אידיוט אחר שיסכים לקחת את העבודה ברגע האחרון", אומר קמרון. הבמאי שפוטר אף התקשר לקמרון והזהיר אותו, אבל זה לא עזר. "הרבה אנשים אמרו לי שזו הולכת להיות התנסות נוראית, אבל זו הרגישה לי כמו הזדמנות, אז לקחתי אותה", מספר קמרון. הבמאי הצעיר גם לקח אליו את התסריט וניסה לשפר אותו עד כמה שהיה ניתן. אך כשהגיע לסט – שהיה בג'מייקה – גילה כי רוב הצוות כלל לא דיבר אנגלית, התקציב היה עלוב, והאפקטים שהוכנו עבור הסרט היו כה גסים, שקמרון עצמו בנה אותם במו ידיו מחדש.

 

למרות כל הקשיים, קמרון הצליח להגיע ליום הצילומים הראשון מוכן. למה שהוא לא היה מוכן זה שהוא יפוטר כבר אחרי צילום הסצנה הראשונה שלו. קמרון התקשה עם צילום הקלוז-אפ הראשון שנדרש לעשות, ואסוניטיס לא הצליח להחזיק את עצמו ופיטר אותו במקום. קמרון היה המום. רגע אחד הוא היה הבמאי של סרט (גם אם לא הסרט הטוב בעולם), ורגע אחר הוא היה בחוץ. "בדיעבד אני מבין שהוא רצה מההתחלה לקחת אותי ואז להשתלט על הסרט", מספר הבמאי.

 

המפיק האיטלקי ניסה לנחם אותו, וביקש ממנו שיישאר ויסייע לו בעבודת העריכה שתיעשה באיטליה. בלי הרבה ברירות, קמרון הסכים. אבל גם כשהם עברו לרומא והחלו לעבוד על העריכה, אסוניטיס לא נתן לקמרון שום מרחב פעולה. "ראיתי את הסרט והוא היה נוראי", אמר קמרון. כל כך גרוע, שהבמאי המפוטר לא הצליח להחזיק את עצמו, ופרץ באחד הלילות לעמדת העריכה, שם הוא החליט לערוך עותק משלו לסרט. כצפוי, אסוניטיס לא אהב את המעשה, ושלח את קמרון הביתה. אבל שם לא נגמרו הבעיות עבור האמריקאי.

 

"המפיק לא הסכים להוריד את שמי מהסרט, בגלל שחוזית אסור היה להם להוציא את הסרט עם שם של במאי איטלקי על זה. אז הם השאירו את השם שלי על הסרט הנורא הזה, לא משנה מה עשיתי. לא היתה לי את היכולת לתבוע. לא היה לי כסף, לא היה לי בית, וישנתי על ספה של חבר באותו הזמן."

 

דבר אחד חיובי כן יצא מההפקה הנוראית של "פיראנה 2". בזמן ששהה ברומא ונאבק עם אסוניטיס על עריכת הסרט, חלה קמרון. "שכבתי במיטה במלון זול עם חום גבוה. פוטרתי מעבודתי כבמאי, והייתי עצבני על העולם. הייתי בודד בעיר זרה ולא יכולתי לדבר עם אף אחד. ואז, חלמתי על רובוטים עם עיניים אדומות זוהרות שהסתובבו ביננו, האנשים, במטרה לשנות את ההיסטוריה לטובתם. מהחלום הזה נוצר הרעיון הראשוני ל'שליחות קטלנית'" נזכר קמרון. "היום הייתי מנשק את חתיכת החרא שהיה אחראי לכך שהייתי כה אומלל ובמצב רוח דכאוני."

 

ההזייה שחווה ברומא שלחה אותו בחזרה לארצות הברית עם רעיון נפלא, אבל הוא עדיין היה צריך לכתוב אותו, וזכרו – קמרון מעולם לא למד קולנוע או תסריטאות. "ידעתי שכשאחזור לא יהיו לי שום הצעות מאף אחד, ושאהיה חייב לכתוב את הסרט של עצמי", הוא אומר. אם כל זה לא היה קשה מספיק, הוא היה חסר בית באותה תקופה, ומלבד אותה ספה אצל חבר, הוא מספר כי התגורר במשך תקופה במכוניתו. ולמרות כל זה – קמרון הצליח להעמיד תסריט. תסריט משמעותי. תסריט שישנה את פני הקולנוע.

 

אחת המשימות המורכבות ביותר בתסריט השאפתני, היתה לייצר סרט מדע בדיוני מקורי ויפהפה, אך בו זמנית כזה שלא ידרוש תקציב גדול מדי, כדי שקמרון יהיה זה שיוכל לביים אותו. זו הסיבה שאת הרובוט עם העיניים האדומות, הפך קמרון לשלד רובוטי שנראה כמו בן אנוש. התסריט עשה את דרכו ברחבי הוליווד וגרם ללא מעט התרגשות. "כולם רצו לקנות אותו", הוא מספר. אולפנים רבים וחברות הפקה רדפו אחרי קמרון, אבל היתה בעיה אחת: אף אחד לא היה מוכן לתת לו לביים את הסרט של עצמו.

 

באותה תקופה, פגש קמרון את גייל אן הורד, מפיקה שהפכה לאשתו השניה. האולפנים לא בחלו באמצעים כדי להשיג את ידם על התסריט שכתב קמרון הצעיר, ובשלב מסוים אף פנו להורד מאחורי גבו. "הם אמרו לה: 'תני לנו את התסריט, וניתן לך להפיק את הסרט, אבל את חייבת להיפטר ממנו'", מספר קמרון. "מה שהם לא ידעו זה שמכרתי לגייל את הזכויות על התסריט תמורת דולר, בתנאי אחד – שאני אהיה הבמאי של הסרט."

 

הפתרון הזה היה יצירתי, אבל הוביל לשנתיים בהן קמרון והורד ניסו למצוא אולפן שיסכים לתת לו לביים את התסריט. האולפן שלבסוף שם את הכסף הסכים שקמרון יביים, אבל רצה ששחקן ממוצא אוסטרי שהיה בעברו שרירן, ישחק בסרט. קמרון ממש לא התלהב. "לא רציתי אותו. הם הציעו שהוא ישחק את הדמות המשנית, לא את ה'טרמינטור'. לא אשכח כיצד אמרתי לשותף לדירה שלי: 'אני הולך לארוחת צהריים עם קונאן הברברי, ואני הולך לריב איתו'. התכנית שלי היתה להיכנס איתו לוויכוח, ואז אוכל לחזור לאולפן ולומר להם שהוא חתיכת חרא, אבל זה לא קרה."

 

במקום זה, אותו שחקן עלום בשם ארנולד שוורצנגר, הקסים את קמרון. "הוא היה נהדר ומשעשע ומצחיק וכל כך נכנס לתסריט, שלגמרי שכחתי מהאג'נדה. נהנתי מאוד." באמצע הארוחה, עלה במוחו של קמרון רעיון. "הסתכלתי על ארנולד ואמרתי לו: 'שב בשקט רגע ואל תזוז.' הוא עשה את זה, וזה היה מפחיד נורא. חשבתי לעצמי – וואו, הוא יהיה 'טרמינטור' נהדר. מה שמצחיק הוא שארנולד היה צריך לשלם על אותה ארוחת צהריים, כי לי לא היה כסף לשלם עליה."

 

האולפנים לא ממש הפריעו לקמרון במהלך הצילומים, בעיקר כי התקציב של הסרט היה כה נמוך. ספק אם מישהו שם חשב שהסרט הולך להיות להיט. כשהצילומים הסתיימו וקמרון החל לערוך את הסרט, המפיק ג'ון דיילי מהאולפנים דרש מהבמאי לערוך שינויים. אילו שינויים? "הוא רצה שאוריד את כל המערכה השלישית", מספר קמרון. "הוא אמר: 'ברגע שהמשאית מתפוצצת, שם אתה מסיים את הסרט'. אמרתי לו: 'לך תזדיין, הסרט עוד לא נגמר!'" קמרון שמר את הסיום שהפך בעצמו למפורסם, והסרט שוחרר אל העולם.

 

מה שהחל כתסריט שאיש לא רצה לתת לכותבו לביים אותו, הוביל להפקה צנועה שעלותה הסתכמה בכ-6 מיליון דולר. חברת ההפצה שהפיצה את הסרט חשבה שהוא יוקרן וייעלם במהרה, וייעדה אותו להקרנות במשך שבועיים בלבד, אבל הקהל ההמום הצביע ברגליים. כשהאבק התפזר, "שליחות קטלנית" הכניס קרוב ל-80 מיליון דולר ב-1984.

 

קמרון הפך לאחד הבמאים המבוקשים בהוליווד, והמשיך משם לקלאסיקות כמו "הנוסע השמיני", "טיטאניק" (שזיכה את קמרון באוסקר על הבימוי, והפך לשובר הקופות הגדול ביותר בכל הזמנים בתקופתו), וכמובן – "אוואטר" המהפכני שזיכה את קמרון במועמדות לאוסקר ועקף את "טיטאניק" והפך לשובר הקופות הגדול בהיסטוריה עם הכנסות שמתקרבות ל-3 מיליארד דולר.

 

"זה תמיד מאבק לשמור על החזון שלך מול רצונות של אנשים אחרים. לפעמים הדבר הקשה ביותר הוא לבטוח בעצמך", אומר קמרון. "אתה צריך לא להקשיב לכל אומרי ה'לא', כיוון שיהיו הרבה מהם לאורך הדרך, ולרוב הם יהיו בתפקידים חשובים משלך, והם יגרמו לך לפקפק בעצמך. יש הרבה יוצרים מוכשרים שמעולם לא מימשו את הפוטנציאל הגלום בהם, כיוון שהם חשבו יותר מדי על הדברים, פקפקו בעצמם או שהיו זהירים מדי. אני מאמין שאם אתה מכוון הכי גבוה שיש ותיכשל, הכישלון שלך יהיה גבוה יותר מהצלחתם של אחרים."

 

**

 

ועכשיו, מהרו אל מיטותיכם יוצרים ויוצרות יקרים, וזמנו את הסיוטים הנוראיים ביותר שאתם יכולים לדמיין.
ייתכן שבעתיד הם יהפכו לסיפור שישנה את עתידכם.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
  • Facebook Social Icon