Please reload

Recent Posts

דייויד צ'ייס - הסופרנוס

January 1, 2018

1/10
Please reload

Featured Posts

טיילור שרידן - באש ובמים

August 20, 2017

הוא היה שחקן שולי בן 40 שהתקשה לשלם את שכר הדירה, אשתו בדיוק הודיעה לו שהיא בהריון, והסדרה בה שיחק הגישה לו הצעה מעליבה. אז טיילור שרידן פרש מהמקצוע והחליט לנסות לכתוב. זה נגמר בסרטים הנהדרים "סיקאריו", "באש ובמים" ו"רוחות קרות" שעלה השבוע בקולנוע. "משבר יום א'" מצדיע לתסריטאי מיוחד במינו.

 

 

 


כשטיילור שרידן היה בן 40, הוא הבין שהוא חייב לעשות שינוי בחייו. עד לאותו רגע, הוא היה שחקן שולי מאוד בהוליווד. הוא נאבק יום אחר יום להשיג אודישן, וכמו שחקים רבים עליהם מעולם לא שמעתם, וכשכבר עבר את האודישן, זה לרוב הסתכם בהופעה בסדרות כמו "ד"ר קווין", "ווקר", "ורוניקה מארס" ו-"CSI" בתור הברמן, האיש בחנות, החבר שאומר חצי משפט.

 

הפריצה הגדולה שלו, אם אפשר לקרוא לה כך, היתה בסדרה "בני האנרכיה", שם גילם את השוטר דייויד הייל. הסדרה הצליחה, אבל שרידן היה רחוק מהתעשרות. "כשאתה הדמות העשירית בחשיבותה בסדרה, אתה לא מרוויח הרבה. הייתי מקבל משכורת מ'בני האנרכיה', ואחרי שהורידו לי מיסים ושילמתי לסוכן שלי, לא נשאר כמעט כלום." וכך, למרות שהיה שחקן קבוע בסדרת טלוויזיה מצליחה, נאלץ שרידן ללמד קורס משחק בשעות הערב, רק כדי לשלם את שכר הדירה.

 

אחרי שתי עונות, החליטו בסדרה להציע לשרידן חוזה (עד אז היה שחקן זמני בסדרה), והמשא ומתן החל. הוא לא הלך כמו ששרידן חשב. "להם היה מספר אחד בראש לגבי מה שהייתי שווה ולי היה מספר אחר לגמרי", הוא מספר. בדיוק באותו זמן ששוחח עם הסוכן שלו בטלפון על המספרים המעליבים, נכנסה אשתו לחדר וכמו מתוך סרט קומי גרוע אמרה לו: "אני בהריון."

 

שרידן אמר לסוכן: "אני אתקשר אליך בחזרה", וניסה להבין את שלל המשמעויות של מה שהתחולל בדקה האחרונה של חייו.

"חשבתי לעצמי – הולך להיות לי ילד, ואיך אני אוכל לומר לו שהוא יוכל לעשות כל מה שירצה כשיהיה גדול, כשאני לא עושה זאת בעצמי? דמיינתי את עצמי בן ארבעים ומשהו, אומר לבן שלי שלא אוכל לבוא למשחק הבייסבול שלו כי יש לי אודישן לפרסומת לחומר ניקוי חלונות." אז שרידן החליט לעשות מעשה אמיץ. הוא התקשר לסוכן ההמום שלו, והודיע שהוא מתפטר. העונה השלישית של "בני האנרכיה" נפתחה עם הריגתו של דמותו.

 

וכך, בין לילה, שרידן הפך משחקן עובד, למובטל. "ישבתי עם עצמי וניסיתי לחשוב מה הכישורים שלי. זה לא לקח לי הרבה זמן." הוא הגיע למסקנה שהוא יודע לשחק, ולרכב על סוס. "החלטתי לפרוש ממשחק, וללכת להיות בוקר בחווה בוויומינג." היתה רק בעיה אחת: "לא יכולתי להביא לשם את משפחתי. הם היו צריכים להישאר בעיר, אז הודעתי שזה לא מקובל עליי."

 

באותה תקופה, שרידן החל להרהר האם היה יכול לקחת את גורלו בידיו ולכתוב בעצמו. "היו לי כל מיני סיפורים בראש, וחשבתי שהם מעניינים, אבל לא ידעתי איך כותבים תסריט." הוא רצה לצאת לקנות ספרים שילמדו אותו את המלאכה, "אבל לא היה לי כסף לרכוש אפילו אחד מהם. אז הייתי הולך ויושב בחנויות ספרים, קורא את ספרי התסריטאות האלו עד שהיו מגרשים אותי משם." בספרי התסריטאות למד את אחד השיעורים החשובים ביותר, אבל הם לא היו כתובים בספר. להיפך.

 

"הייתי קורא את כל הקביעות הללו: 'זה צריך להיות שם, זה צריך להגיע אחרי המערכה הזו' וחשבתי לעצמי – זה לא נכון. הייתי בהרבה סדרות וסרטים שהלכו בדיוק לפי החוקים והיו גרועים. מבנה לא חייב להיות תמיד אותו דבר. אפשר וצריך לשחק איתו." ואז עלה במוחו רעיון. "אני שחקן, אז היו שולחים לי תסריטים. כמובן שלא בדיוק הייתי בראד פיט. אף אחד לא שלח לי את התסריט ל'שבעה חטאים'. אני הייתי קורא פרקים של אופרות סבון של ארון ספלינג."

 

שרידן מצא את כל התסריטים לכל הסדרות וכל הסרטים בהם שיחק, כל התסריטים שנשלחו אליו כדי שיעשה עבורם אודישן, והחל לחקור אותם. "קראתי את כולם, והיו אלפים כאלה. התחלתי לסמן את כל המקומות שחשבתי שלא עובדים, כל המקומות שבהם הרגשתי שהתסריטאי עשה קיצור דרך, כל המקומות בהם היה מידע מיותר." כשהוא סיים, אמר לעצמו: "תודה בפני עצמך שאין לך מושג איך לעשות את זה, אבל אם רק לא תעשה את כל הטעויות האלו, אתה כנראה תהיה בסדר."

 

כשסיים ורצה להתחיל לכתוב, נתקל בעוד בעיה: מצבם הכלכלי של שרידן וזוגתו היה כה נורא, שהוא לא היה אפילו יכול לרכוש את תוכנת הכתיבה הפופולרית Final Draft. אשתו, שראתה מהצד את התשוקה של שרידן, החליטה למשוך את המקסימום בכרטיס האשראי שלה, ורכשה לו את התוכנה במתנה. עכשיו לשרידן כבר לא היו יותר תירוצים. הוא מכר את כל הרכוש שלו כדי שיוכל לשלם את שכר הדירה והתיישב לכתוב את התסריטים שישנו את חייו.

בתחילה ישב וכתב תסריט סוער על סוכנת FBI שנאבקת בקרטלים במקסיקו. הוא קרא לו "סיקאריו", וכתב אותו בשלושה שבועות. זה כמובן לא היה קל. שרידן כתב מהר, אבל גם הלך לאיבוד. "עלילה היא פשוט לא הכישרון שלי. אני מאוהב בדמויות מורכבות, וזה לרוב לא עובד עם עלילות מורכבות. אבל בשלב מסוים הבנתי שאף אחד לא באמת יודע מה הוא עושה. בהוליווד מאוד אוהבים תסריט שמסמן 'וי' על כל התיבות, שיילך לפי החוקים. אבל אני חושב שמטרתו של התסריטאי הוא לאפשר לקהל להיכנס אל תוך עולם חדש, בו הם לא יכולים כלל לצפות מה הולך לקרות."

 

אז איך בכל זאת הצליח שרידן לצלוח את הכתיבה? לדבריו, ברגע שהבין מה קורה בסוף הסרט, שאר התסריט הסתדר מעצמו. "אני לא כותב טריטמנטים. אני פשוט יושב וכותב. אם משהו מתחיל להרגיש לי לא נכון, אני מפסיק והולך אחורה למקום הקודם שבו דברים עבדו. זה מרגיש קצת כמו ג'אז עבורי. אבל הסוף חשוב. יש לי חמישים רעיונות מעולים לסרטים, ומה שעוזר לי לבחור הוא אם אני יודע את הסוף. אני לא צריך לדעת בדיוק איך להגיע אליו, אבל אני צריך לדעת איך זה מסתיים. הרבה פעמים אני אשב לכתוב, ואיפשהו במערכה השניה ייגמר לי הדלק, ואז אני מבין שאני לא יודע לאן אני הולך. אני חייב לדעת לאן אני הולך."

 

באופן מדהים (ואת זה בוודאי לא תאהבו לשמוע), שרידן לא כותב יותר מדראפט אחד. הדראפט הראשון שהוא כותב הוא הסרט שיוצא לצילומים. איך זה אפשרי? "כשהייתי שחקן, תמיד הייתי הדמות השולית, זו שנמצאת שם כדי להסביר, לתת אקספוזיציה. העבודה שלי היתה לומר את כל המשפטים הכי פחות סבירים בתסריט", מסביר שרידן. "לכן, קל לי מאוד לראות על הנייר אם משהו לא עובד. אני לא כותב כזה שקודם כל מוציא הכל אל הנייר ואז חוזר אחורה ומחפש דרך לשפר את התסריט. אני רוצה שהתסריט יהיה מושלם בעודי כותב אותו. אני משכתב תוך כדי כתיבה."

 

כשסיים את הכתיבה של "סיקאריו", שרידן לא דמיין שהוא יופק. "לא חשבתי אפילו על לנסות ולמכור אותו או שהוא ייעשה. כתבתי אותו כסוג של דוגמת כתיבה. גם ידעתי שהוא תסריט קשה יחסית, לכן שמתי אותו במגירה, והלכתי לכתוב תסריט חדש, שיהיה קל יותר למכור." לתסריט הזה קראו "קומנצ'ריה", ובהמשך שונה שמו ל-"באש ובמים". הוא סיים את הכתיבה של שני התסריטים הללו בתוך חודשים ספורים, בעיקר בגלל הלחץ הכספי. "לא היתה לי את האפשרות הכלכלית לעבוד לאט. הייתי חייב לסיים אותם מהר."

 

"באש ובמים" החל לעשות את דרכו ברחבי העיר, ובשנת 2012 נכנס לרשימת הבלאק ליסט המפורסמת, בה נכללים כל התסריטים הטובים ביותר שלא הופקו. משנכנס לרשימה, האולפנים השונים החלו להיאבק על התסריט, והוא נמכר די מהר. אבל זה שהוא נמכר, לא אמר שהוא עמד להיעשות.

 

לא פחות משלוש שנים לקחו עד שהסרט הגיע להפקה. "זה היה סיפור על מוסדות שנטשו את האנשים הפשוטים, עם דמות ראשית בת 60 שכל הזמן אומר דברים גזעניים. לא חשבתי לעולם שזה יימכר, פשוט כתבתי מה שרציתי לכתוב." התסריט ישב על המדף באולפנים במשך שלוש שנים, וכך קרה שדווקא "סיקאריו", התסריט שנכתב למגירה, הופק לפניו.

 

"אחרי ש'באש ובמים' הופיע ברשימה ונקנה, מיד שאלו אותי אם יש לי תסריט נוסף. הראיתי לאולפנים את 'סיקאריו' אבל אף אחד לא רצה לעשות אותו. אף אחד אפילו לא רצה לגעת בו. הוא היה תסריט רעיל בעיני האנשים בהוליווד. היתה לו גיבורה נשית, תסריט אפל שחלקו דובר ספרדית ללא כתוביות, עם מבנה לא הגיוני. אם זה לא היה מספיק, אף אחד לא רצה לעשות סרט על קרטלים באותו הזמן."

 

מי שדווקא כן ראה את הפוטנציאל של התסריט היה המפיק באזיל איווניק, שהתקשר לשרידן ושאל אותו האם יש לו רעיון מי צריך לביים את הסרט. "דני וילנב", השיב שרידן, ואיווניק פצח בצהלות – זה בדיוק השם עליו הוא חשב. "זה היה מדהים. איווניק שלח את התסריט לוילנב שהיה בלונדון. שבוע לאחר מכן וילנב טס לפגוש אותי. שבועיים לאחר מכן כבר היינו בפרה-פרודקשן וההפקה החלה ארבעה חודשים מאותו רגע."

 

וכך, הסרט שנכתב בתוך כמה שבועות על ידי שחקן מובטל, מצא את עצמו לפתע בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן והפך לשיחת היום. הוא עשה חיל גם בקופות, כשהחזיר את 30 מיליון הדולרים בדרך להכנסות של 85 מיליון דולר ברחבי העולם. בנוסף, הוא גרף שלוש מועמדויות לאוסקר ושם את שרידן חזק על המפה.

 

כשנה וחצי לאחר מכן, הגיע גם "באש ובמים" אל המסכים. שרידן זכה לבקר שוב בפסטיבל קאן (הפעם לא בתחרות הרשמית), והסרט הקטן שעלה 12 מיליון דולר על שני הבוקרים ששודדים את הבנק שגזל את אדמות המשפחה שלהם, הכניס למעלה מ-37 מיליון דולר ברחבי העולם. אבל מתוקה מכל היתה שיחת הטלפון שהעירה בוקר אחד את שרידן ואשתו מהשינה.

 

"אני ואשתי ישנו, והטלפון שלי החל לרטוט. אחריו גם הטלפון שלה צלצל, אז הבנו שמשהו קרה. השיחה הראשונה הגיעה מאמא שלי. אם אני זוכר נכון, המילים שלה היו: 'Holy Shit'". הסיבה להתרגשות היתה בגלל שאמו של שרידן גילתה עוד לפניו שבנה מועמד לראשונה בקריירה שלו לפרס האוסקר על התסריט שכתב. הסרט היה מועמד לארבעה פסלונים מוזהבים, כולל לסרט הטוב ביותר ב-2016, וגרם לכך שמעתה והלאה, אם מישהו רוצה להציע לשרידן הצעה כספית, הוא כבר לא יכול לזלזל בו כמו שזלזלו בו יוצרי הסדרה בה שיחק.

 

עכשיו מגיע סרטו החדש, "רוחות קרות" אל הקולנוע, ובשונה משני הסרטים הראשונים, שרידן יושב על כיסא הבמאי. כצפוי, הוא מרגיש את הלחץ: "היה לי מזל עם דניס וילנב ודייויד מקנזי בסרטים הראשונים. הם גוננו מאוד על התסריט ועשו עבודה מצוינת. בסרט החדש אני זוכה לעשות בדיוק מה שאני רוצה, ואם הוא לא יעבוד, אי אפשר יהיה להפנות אצבע מאשימה לאף אחד חוץ מאליי."

 

אז מה הסוד של שרידן? "כשאתה תסריטאי מתחיל ואתה כותב תסריט מקורי, אתה לעולם לא יודע אם הוא הולך להיות מופק. מבחינה מסוימת, זה היה חיובי מאוד עבורי. היה לי את החופש עם 'סיקאריו' כי הייתי בטוח שהוא לא ייעשה, וגם עם 'באש ובמים' לא חשבתי על זה בכלל. אם הייתי חושב על זה, על מה אני צריך לכתוב, שניהם לא היו נעשים כי הייתי מתקשה עם הניסיון לרצות ולכתוב לפי הספר. אני חושב שאם אתה תסריטאי, אתה צריך להיות אנוכי ולכתוב רק עבור עצמך. אם תנסה כל הזמן לנחש מה אחרים רוצים, תמצא את עצמך כותב דברים מזויפים. תמיד תכתבו רק את מה שאתם אוהבים ומאמינים בו."

 

**

 

לא יכולנו לסכם זאת טוב יותר.

עד כאן "משבר יום א'" להשבוע. נהיה כאן עם משבר חדש גם בשבוע הבא, אם תזכרו לעשות לייק לעמוד שלנו.

ותמיד תמיד תאמינו בעצמכם ובתסריט שלכם.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
  • Facebook Social Icon