top of page

לורנס קסדן - שודדי התיבה האבודה

הוא אחד הסרטים המצליחים בהיסטוריה שהוליד את סדרת הסרטים "אינדיאנה ג'ונס", אך האם ידעתם שגם עם ג'ורג' לוקאס וסטיבן ספילברג מאחורי ההגה, אף אולפן לא רצה להפיק את "שודדי התיבה האבודה", במיוחד אם ספילברג הוא הבמאי? "משבר יום א'" חוזר אל הסיפור המוטרף של הפקת הסרט, כולל השחקן המפתיע שהיה אמור לגלם את אינדיאנה, קלקולי הקיבה, הנחשים והטרנטולות שתקפו את אנשי הצוות בטוניסיה. אסור להחמיץ.

ג'ורג' לוקאס היה סחוט. הוא בדיוק סיים שנים של עבודה מאומצת על סרט קטן בשם "מלחמת הכוכבים", ורגע לפני שהוא יוצא לאקרנים, הבמאי היה צריך חופשה. הוא התקשר לחברו הטוב, סטיבן ספילברג. "סטיבן, רוצה לבוא איתי להוואי? אני צריך להתרחק קצת מכל ההמולה של 'מלחמת הכוכבים'", אמר. ספילברג השיב בחיוב והשניים טסו יחד אל האי השקט.

"היינו על החוף בצהריים, בדיוק כשג'ורג' קיבל את הבשורה שכל הכרטיסים ל'מלחמת הכוכבים' ברחבי המדינה נמכרו, ושיש לו להיט ביד", מספר ספילברג. "ג'ורג' היה מאושר, כמו ילד. לפתע הוא הסתובב אליי ושאל: 'אז מה אתה מתכוון לעשות עכשיו?'" ספילברג נאנח. הוא כבר היה במאי מוערך שיצר את "מלתעות" ו"מפגשים מהסוג השלישי", ועדיין, היה דבר אחד שהוא רצה ולא קיבל: ספילברג רצה לביים סרט מסדרת "גיימס בונד".

לוקאס חייך אל ספילברג. "יש לי משהו טוב יותר מזה עבורך. זה נקרא 'שודדי התיבה האבודה.'" לוקאס החל לספר לספילברג על הסיפור שעלה במוחו על ארכיאולוג שנשכר על ידי הממשלה כדי למצוא את ארון הברית ולהביאו לארצות הברית, לפני שהנאצים יתפסו אותו. "הסכמתי להיות חלק מהסרט באותו רגע", מספר ספילברג. השניים חגגו על ידי בניית ארמון חול, והחליטו שאם הארמון יחזיק מעמד אחרי הגל הראשון, הסרט יצליח ויהיה להיט. הגל הגיע, התקרב אל הארמון, ולא נגע בו. שני הבמאים צהלו משמחה.

**

בינתיים, בלוס אנג'לס, לורנס קסדן כבר החל להתייאש. הוא היה פרסומאי בן 35 שחלם לעבור לעולם הקולנוע, אבל מבין כל התסריטים שכתב לאורך השנים, אפילו אחד לא נמכר. רגע לפני שהוא מוותר, הוא כתב תסריט בשם "שומר הראש", שלדעתו היה מצוין. האולפנים חלקו על דעתו.

קסדן קיבל לא פחות מ-37 תשובות שליליות, לפני שהצליח למכור את התסריט ל"וורנר", שקנו אותו ומיד שמו אותו על המדף (הסרט נעשה לבסוף, 12 שנה מאוחר יותר, בכיכובם של וויטני יוסטון וקווין קוסטנר. עוד על תלאות הסרט הזה, ב"משבר יום א'" אחר).

"בינתיים כתבתי תסריט חדש שנקרא 'Continental Divide', אבל ג'ון קיילי מ'וורנר' שקנה את 'שומר הראש' קרא את התסריט ושנא אותו. הוא אמר לי לזרוק אותו לפח. הייתי שבור, אבל שבוע לאחר מכן, שלושה אולפנים ניסו לקנות אותו! היה קרב עליו, ובסופו של דבר, סטיבן ספילברג קנה אותו." וזה אפילו לא הדבר הכי טוב שקרה לקסדן.

"באתי לפגישה עם ספילברג והייתי מפוחד מאוד אבל גם מאושר לפגוש אותו. ופתאום הוא אומר לי: 'אני עושה סרט עם ג'ורג' לוקאס ואני רוצה שאתה תכתוב אותו. פשוט לא יכולתי להאמין. שבוע לפני כן עוד עבדתי בפרסום! נפגשתי גם עם ג'ורג' שאמר: 'אני רוצה לעשות סרט הרפתקאות, ואני לא יודע כלום עליו חוץ מזה שלגיבור קוראים אינדיאנה על שם הכלב שלי, ואני רוצה שיהיה לו שוט. זה הכל. לחצנו ידיים וסיכמנו שנתחיל."

כל זה אולי נשמע מרגש מאוד עבור קסדן, אך מהר מאוד הוא גילה שהמשימה שעומדת לעמוד בפניו הולכת להיות מסובכת במיוחד. השלושה ישבו יחד במשך שלושה ימים, 10 שעות ביום, וניסו לזרוק כמה שיותר רעיונות וקווי עלילה שייכנסו אל התסריט. "כשהתחלנו, הייתי מאוד מפוחד, כי פתאום הבנתי שהם הביאו אותי כדי שאני אהיה זה שיעשה את כל העבודה הקשה, שיחבר הכל יחד, ושאביא את כל החוטים המקשרים. להם היו כל מיני רעיונות ענקיים מעולים, אבל זה לא תסריט", אמר קסדן.

ספילברג הודה שבאותו זמן, לא באמת היה להם מושג או כיוון ברור לאן העלילה תלך. "יש משפט בסרט ובו אינדיאנה אומר: 'אני לא יודע. אני ממציא את הכל תוך כדי תנועה', ובמידה רבה, זו הדרך בה כתבנו את התסריט. בסופו של דבר, היו המון רעיונות שנפלו שאהבתי, והכנסתי אותם לסרט ההמשך."

הדבר המרכזי שהנחה את לוקאס היה שבשונה מסרטי ג'יימס בונד בהם הגיבור לעולם לא מדמם או באמת נפגע, ג'ונס יישרט, ייחתך, יידמם וייפצע. הוא לא יהיה גיבור-על אלא יהיה דמות אנושית שהקהל יזדהה איתה. ולא רק להיפצע: השלושה דיברו בצורה נרחבת במהלך אותם שלושה ימים על הפחדים של הדמות הראשית שלהם, כדי שיוכלו להשתמש בהם בהמשך – שיעור חשוב לכל סטודנט לקולנוע. "ממה הוא פוחד? הוא חייב לפחד ממשהו", אמר ספילברג באחד הרגעים, ולוקאס הוסיף: "אם לא נהפוך אותו לפגיע, אין לו בעיות. ואם אין לו בעיות, זה לא יעבוד."

לוקאס רצה שלמרות שהסרט יהיה גדוש בהרפתקאות מדהימות, כולן יוכלו להתרחש במציאות. כל סטייה מהקו הזה הוביל לוויכוחים ארוכים. "אני למשל רציתי שלדמותו של טוט תהיה יד מלאכותית שהופכת למכונת ירייה ולהביור", מספר ספילברג. "למעשה, הוא היה סוג של הטרמינטור לפני 'שליחות קלטנית' ואפילו יש לי את הציורים שציירתי כדי להוכיח זאת. אבל ג'ורג' התעקש ואמר: 'סטיבן, אתה לוקח ז'אנר אחד והופך אותו לז'אנר אחר'. נאלצתי להסכים איתו לבסוף וזנחתי את הרעיון."

קסדן מסביר ש"עם 'שודדי התיבה האבודה' אתה למעשה מבקש מהקהל לתת אמון בדברים שלא באמת מסתדרים מבחינת היגיון לוגי. אז עלו המון שאלות כמו 'איך אנחנו מביאים אותו מהנקודה הזו לנקודה הזו? איך הוא שרד את זה? איך אנחנו מכניסים אותו לצרה ההיא? איך אנחנו מוציאים אותו ממנה? זה היה האתגר האמיתי, תוך כדי שאנחנו שומרים על הנקודה הזו שהוא איש אמיתי ויכול בכל רגע להיפגע."

את שלושת ימי העבודה האינטנסיביים הללו הקליט קסדן, ולאחר מכן הפך את השיחות ביניהם לתמלול בן 100 עמודים (התמלול דלף לרשת בשנת 2009, ותוכלו למצוא אותו בגיגול מהיר). רק כשהתיישב לבדו במשרד הקטן עם כל קווי העלילה החצי פתורים והרעיונות המוזרים, החל קסדן להבין עד כמה גדולה משימתו. לקח לו לא פחות מחצי שנה להעמיד דראפט ראשון ל"שודדי התיבה האבודה".

השכתובים היו רבים, אבל לאחר מספר דראפטים, הרגישו לוקאס וספילברג שהוא מספק והחלו לחפש אולפן שירצה להפיק את הסרט. קוראי "משבר יום א'" הקבועים בוודאי לא יופתעו ממה שקרה בהמשך. "הסרט נדחה על ידי כל אולפן בהוליווד", מספר לוקאס. זה אולי הזמן להזכיר: בשלב הזה, "מלחמת הכוכבים" היה להיט ענק. לוקאס היה מחוזר על ידי כל אולפן בעיר, וכמוהו גם ספילברג שיצר את "מלתעות" ו"מפגשים מהסוג השלישי". ועדיין, "שודדי התיבה האבודה" לא מצא קונה.

"הם חשבו שהסרט עשוי להיות מצליח, אבל הם לא סמכו על התקציב – 20 מיליון", מסביר לוקאס. "הדבר השני הוא שאני דרשתי עסקה מאוד קשוחה מהם, ובה היו המון תקדימים שאף אחד לא רצה לקבוע. הגדרת הרווחים מהסרט היתה שונה ממה שהם היו מורגלים אליה. אני גם דרשתי שאני אפתח את הסרט ואגיש להם אותו מוכן, מה שלא נתן להם כמעט שליטה. הם לא אהבו את זה. הם גם לא אהבו שלי יש את כל הזכויות, כולל לסרטי ההמשך. כל הדרישות הללו הגיעו כתוצאה מדברים שלמדתי מ'מלחמת הכוכבים.'"

בעיה נוספת שהיתה לכל האולפנים בעיר – וגם זה קשה להאמין – היתה בגלל מי שהיה אמור לביים את הסרט - סטיבן ספילברג. הבמאי שלפני רגע היה ילד-הפלא של התעשייה, הפך פתאום לסחורה פגומה בעקבות סרטו החדש, "1941". "האולפנים אמרו לי: 'אם אתה יכול להשיג במאי אחר שיש לנו יותר אמון בו, תוכל לעשות את הסרט'", מספר לוקאס, "אבל אני הייתי מחויב לסטיבן. היו לנו שיחות ארוכות איך אנחנו הולכים לעשות את הסרט הזה. סמכתי עליו. הוא ידע מה צריך להיעשות."

ספילברג עצמו הודה אז שהמצב היה קשה עבורו. "פתאום, אחרי כל ההצלחה שלי, האולפנים פחדו לתת לי את המושכות. זה היה מוזר. מצאתי את עצמי רק רוצה לעשות סרט – כל סרט – ושאנשים יגידו שאני במאי אחראי שמצליח לעמוד בתקציב ובזמנים."

לבסוף, אולפני "פרמאונט" הסכימו לקחת את הצ'אנס על הסרט ועל ספילברג ונתנו את האור הירוק. אבל כאן לא נגמרו הבעיות של הבמאי. כשהתסריט המוכן הגיע לידיו של ספילברג, הוא כבר היה הרבה פחות נלהב. לא בגלל העבודה שעשה קסדן, אלא בגלל ההבנה שזה הולך להיות מסע קשה ומפרך. "קראתי את התסריט ופרצתי בבכי", מספר ספילברג. "זה נראה כמו הרבה יותר מדי עבודה. זה היה כל כך יקר, וזה פשוט היה נדמה כמו משהו שהיה גדול יותר ממה שיכולתי לעשות באותו רגע."

ספילברג החליט לגשת אל "שודדי התיבה האבודה" כמשהו מהנה יותר. "רציתי לנסות ליצור סוג של בי-מובי פלוס", נזכר ספילברג. "החלטתי שלא לנסות לביים יצירת אמנות אלא לעשות סרט שיעביר את הרעיון המצויין של ג'ורג'. אני שמח שעשינו את זה ככה. 'שודדי התיבה' היה הסרט שניקה לי את המערכת."

לוקאס ידע שספילברג לא באמת משתמש בכל המוח הקולנועי שלו ב"שודדי התיבה האבודה", ומבחינתו זה היה בסדר גמור. "סטיב לא תמיד כיוון למאה אחוז. לפעמים הוא כיוון ל-50 אחוז", נזכר לוקאס. "אבל התיאוריה שלי היא שחמישים אחוז של במאי מוכשר כמו סטיבן טובים כמו מאה אחוז של במאים אחרים. כשהוא מנסה לעשות משהו במאה אחוז, זה יכול לצאת מכלל שליטה – ואני חושב שזה נכון עבור הרבה במאים. לפעמים, זה לא הסרט הטוב ביותר שאתה יכול ליצור. זה הסרט הטוב ביותר שאתה יכול ליצור בנסיבות הקיימות."

לתפקיד אינדיאנה ג'ונס, היה ללוקאס ולספילברג בדיוק את השחקן המושלם. לא, זה לא מי שאתם חושבים. "אנחנו רצינו את טום סלק", חושף לוקאס. סלק היה אז שחקן קולנוע כריזמטי, והשניים התלהבו מהאודישן שעשה. הם כל כך התלהבו, שהם הציעו לו את התפקיד. "אמרתי להם שבדיוק עשיתי את הפיילוט לתוכנית 'מגנום, בלש פרטי', אבל הם אמרו: 'או, אנחנו לא מודאגים מזה'", מספר סלק.

אבל הם בהחלט היו צריכים להיות מודאגים. רשת CBS שהפיקה את 'מגנום' לא הסכימה לשחרר את כוכב התוכנית שעוד לא עלתה. "הם ניסו לשכנע את הרשת במשך חודש, אבל ככל שהם דיברו, ככה הרשת אמרה 'לא' בצורה יותר נחרצת", מספר השחקן. לבסוף, אחרי שבועות ארוכים, נאלצו ספילברג ולוקאס לוותר. וכך, חודש לפני תחילת הצילומים, עדיין לא היה להם את מי שיגלם את אינדיאנה ג'ונס.

"ובכן, תמיד יש את האריסון", אמר ספילברג ללוקאס, והתכוון להאריסון פורד. לוקאס זה עתה עשה את "מלחמת הכוכבים" עם פורד, ולא רצה להיות יוצר קולנוע המזוהה עם שחקן אחד. אבל השעון תקתק, והרבה ברירות לא היו לו. והיתה בעיה נוספת: "לא חשבתי שהאריסון יסכים לחתום על חוזה לשלושה סרטים. הוא לא רצה לחתום על חוזה כזה ב'מלחמת הכוכבים'. אבל אז הוא קרא את התסריט, ואמר: 'כן, אני אשמח לעשות שלושה סרטים של זה'", מספר לוקאס.

ביוני 1980 החלו הצילומים של "שודדי התיבה האבודה". הם נמשכו לאורך 73 ימים – 12 ימים פחות ממה שנקבע בלוח הזמנים – והתקיימו בארבע ארצות, בשלוש יבשות שונות, וכללו מאות ניצבים, לא פחות מ-6,000 נחשים, וכמה מאות טרנטולות. אותן טרנטולות הפכו לבעיה חמורה עבור הצוות, שגם ככה סבל מאוד מהצילומים. "הן היו אמורות להיות באזור מגודר מיוחד, אבל אף אחד לא ידע שהן מסוגלות לקפץ", נזכר ספילברג. "הן גם ידעו לטפס, ובשלב מסוים החלו לרדוף אחרי הצוות. אנשים ממש נסו על נפשם."

וזו ממש לא היתה הצרה היחידה של ההפקה. אחת הארצות בהן צולם הסרט היתה טוניסה, ושם ההפקה כמעט פוזרה לאחר שהצוות כולו סבל מהרעלת מזון. "השם 'טוניסיה' עדיין גורם לי לבחילה", נזכר האריסון פורד. "בחרתי לאכול אוכל מקומי, בשונה מסטיבן שהגיע עם צידנית מלאה באוכל משומר. כתוצאה מכך, סבלתי מדיזינטריה במשך חמישה שבועות. לא הייתי יכול לעזוב את הקרוון שלי למשך יותר מעשר דקות, ואז הייתי חייב לחזור בריצה היישר לשירותים." ספילברג צוחק: "אכלתי שלוש ארוחות ביום של ספגטי, שעועית, דברים כאלה הכל אכלתי עם כף מתוך קופסאות שימורים."

לוקאס הגיע גם הוא לטוניסיה, במטרה לסייע לספילברג בצילומי ההשלמה, ומיד נכווה גם הוא – באופן מילולי. "ג'ורג' הגיע לשבוע הראשון ומיד חזר הביתה כי הוא סבל ממחלת ים. כשהוא חזר לטוניסיה, הוא נשרף בפניו מהשמש והפנים שלו התנפחו. יכולתי לסובב את המצלמה אליו ולצלם סרט אימה", נזכר ספילברג. ולמרות זאת, לוקאס מספר כי "זו היתה אחת ההפקות שהכי נהנתי ממנה. לא היו לא בעיות, לא שמענו כלום מהאולפנים. זה פשוט היה כיף."

שנה לאחר שהחלו הצילומים, יצא "שודדי התיבה האבודה" אל הקולנוע, והוכיח שהתיאוריה שיצרו לוקאס וספילברג עם ארמון החול בחוף בהוואי אכן עובדת. הסרט ההפך ללהיט מיידי, הכניס הכי הרבה כסף בשנת 1981 עם הכנסות של מעל ל-390 מיליון דולר ברחבי העולם, מה שהפך אותו לאחד הסרטים המצליחים בהיסטוריה. הוא היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר כולל פרס הסרט הטוב ביותר ופרס הבימוי, וזכה בארבעה פסלונים על העריכה, הסאונד, האפקטים והארט.

כמובטח, "שודדי התיבה האבודה" היה רק הפרק הראש, ואינדיאנה ג'ונס זכה לשלושה סרטי המשך: ב-1984, 1989 ו-2008 – כשהאחרון היה סרט שגרם ללא מעט מעריצים לטעון כי לוקאס וספילברג הרגו את הסדרה כתוצאה מתאוות בצע ורצון לחלוב עוד את הפרה הזו. על דבר אחד לא ניתן לערער: אינדיאנה ג'ונס שינה את הקולנוע המסחרי לעד, וגרם ליוצריו להצלחה מסחררת.

"במשך שבע שנים ניסיתי להיכנס לעסקי הסרטים, ושנאתי את העבודה בה עבדתי", נזכר קסדן. "פתאום, הגיע 'שודדי התיבה האבודה' וההקלה היתה עצומה. זכיתי לקום בבוקר ולעשות את מה שאני רוצה, ועד היום אני מאוד מעריך את זה. כל מי שזוכה להתפרנס ממה שהוא אוהב – זו מתנה. כתיבת הסרט הזה היתה חוויה משנת חיים עבורי, ואני חושב שהסרט עומד בפני עצמו עד היום. לדעתי, הוא טוב יותר מהסרטים שיש היום."

ספילברג גם הוא מסכים שהסרט הראשון היה הטוב מכולם. "עבורי הוא תמיד יהיה המושלם ביותר מבין השלושה. מעולם לא הסתכלתי לאחור עם הסרט הזה וחשבתי לעצמי שיכולתי לעשות איתו משהו מוצלח יותר ממה שהשגתי שם." וג'ורג' לוקאס מסכם: "אם יש דבר אחד שלמדתי מ'שודדי התיבה האבודה' הוא שאם אתה לוקח את הבמאי הטוב ביותר בעולם – עשיית סרטים יכולה להיות דבר קל מאוד."

**

שבוע כתיבה מעולה לכולם, וזכרו - אל תכניסו טרנטולות לסרטים שלכם. הן יודעות לקפץ.


Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page