Please reload

Recent Posts

דייויד צ'ייס - הסופרנוס

January 1, 2018

1/10
Please reload

Featured Posts

שיין בלאק - נשק קטלני

November 5, 2017

הוא היה התסריטאי המבוקש ביותר בהוליווד וכתב את "נשק קטלני", אבל אז בשיא ההצלחה – הוא התרסק לחתיכות. "משבר יום א'" על רכבת ההרים ששמה שיין בלאק, האיש שקיבל פעם 4 מיליון דולר על תסריט בודד, ובהמשך נעלם לשבע שנים, הידרדר לסמים ואלכוהול, עד שהגיע "איירון מן" להצילו. אל תחמיצו.

 

 

 

שיין בלאק בכלל היה אמור להיות שחקן. בקולג' למד תיאטרון, אבל אז קרה המאורע המחולל של חייו. "חבר שלי קיבל תסריט לשכתוב. קראתי אותו ונתתי קצת הערות. ואז החבר הציע לי לנסות לכתוב גם כן", מספר בלאק. "פתאום משהו קרה לי בראש. הכל התבהר. הבנתי שעבודה ככותב היא לא בלתי אפשרית עבורי, ושאני אפילו יוכל להיות טוב בזה." אבל בלאק הצעיר לא ידע איך עושים זאת, ובמקום להתחיל לכתוב, מצא עצמו עובד בשלל עבודות זמניות ומשעממות (קלדן, פקיד באולימפיאדת 84', סדרן קולנוע ועוד).

 

ללא כסף בכיסו, נאלץ בלאק להתגורר בדירה אחת עם מספר שותפים – כולם צעירים ששאפו כמוהו להפוך לתסריטאים ולבמאים. אנחנו לא יודעים מי השותפים שלכם לדירה, אבל אלו רק חלק מהשמות שחלקו את המרחב עם בלאק: דייויד סילברמן, שהפך לכותב ובמאי של "משפחת סימפסון", אד סולומון שכתב את "גברים בשחור", וגם ג'ים הרצפלד שיצר את "פגוש את ההורים". "גם דייויד פינצ'ר היה קופץ הרבה לבקר", מוסיף בלאק.

 

בשלב מסוים, הגיע למסקנה שאם לא יתחיל לכתוב בעצמו, זה לעולם לא יקרה. הוא הסביר להוריו מה הוא רוצה לעשות, והם הסכימו לשלם עבורו את שכר הדירה למשך חצי שנה. בלאק זינק על ההזדמנות, וכתב את התסריט הראשון שלו: "Shadow Company", על קבוצת חיילים זומבים בוייטנאם. התסריט השיג לו סוכן, שקבע לו פגישות בכל רחבי העיר.

 

"מאוד נהניתי מהפגישות ומלשמוע כמה אנשים אהבו את מה שכתבתי. באותו זמן חשבתי שהאנשים הללו הם אלים. אבל אחרי כמה חודשים הבנתי פתאום שאחד לא מתכוון להפיק את התסריט, ושזה סתם בזבוז זמן", הוא מספר. אחד האולפנים דווקא הציע לו הצעה ממשית, אבל היא לא היתה על התסריט שלו. "הם רצו שאעשה עבורם עבודות שכתוב. הייתי מפוחד מאוד מזה שישכרו את שירותיי ושאצטרך לעבוד תחת דד-ליין, אז הפסקתי ללכת לפגישות", מספר בלאק.

 

אז הוא החליט לחזור לעשות את מה שהוא טוב בו, שם הוא לא צריך להיות תלוי באף אחד: לכתוב. בלאק החל לעבוד על תסריט חדש, וכתב אותו במהירות. לאחר שסיים את הדראפט הראשון, קרא אותו ולא אהב בו שום דבר. "זרקתי אותו לפח. הוא פשוט היה מחריד", נזכר התסריטאי. לתסריט הזה הוא קרא "נשק קטלני". לאחר כמה ימים בהם התרחק מהתסריט, החליט לשלוף אותו מהפח (זכרו, אלו היום שנות ה-80, כשאנשים באמת זרקו לפח תסריטים, לפני שניתן היה לשחזר קבצים), ושיכתב אותו. כעבור שישה שבועות, התסריט היה מוכן.

 

הוא העביר אותו לסוכן שלו וחשב ששוב יצטרך לעבור את מסכת הייסורים של הפגישות, אבל הפעם – התוצאה היתה שונה. בתוך שלושה ימים, "וורנר" קנתה את התסריט עבור 250 אלף דולר (ועוד 150 אלף לאחר שהסרט ייצא לאקרנים), ולבלאק פתאום היתה קריירה. לא שזה תרם רבות למצבו הנפשי. "הייתי מאושר במשך שבועיים אחרי שמכרתי את התסריט, ואז חזרתי להיות אומלל", סיפר. "אני שונא לכתוב. אני משער שאני לא מתמודד טוב עם ההצלחה."

 

"נשק קטלני" שהופק עבור 15 מיליון דולר, הפך ללהיט ענק וגרף לא פחות מ-120 מיליון דולר ברחבי העולם. "וורנר" הבינו שיש להם תרנגולת המטילה ביצי זהב בידיים, וניסתה לגרום לה להטיל עוד כמה ביצים, ומהר. סכום כסף נכבד עוד יותר הוצע לבלאק עבור התסריט ל"נשק קטלני 2", והוא קיבל את ההצעה, אבל לא ידע עד כמה הוא יסבול ממנה.

 

בלאק ניסה למצוא זווית מקורית לתסריט החדש, וניסה להפוך את ריגס, הדמות שמגלם מל גיבסון, לאדם עם יצר התאבדותי, אבל ראשי האולפנים דחפו אותו בכל פעם אל המוכר, אל אותם שטיקים שהצליחו בסרט הראשון. "כתיבת 'נשק קטלני 2' גרמה לי להקיא", סיפר התסריטאי המתוסכל. "שנאתי שנאתי שנאתי אותו. הוא היה התסריט שהיה לי הכי קשה לכתוב. היה עליי לחץ אדיר, ובאותה תקופה חשבתי שאני לא טוב בכלום. הייתי שרוף לגמרי." הדבר שהכי הכעיס את בלאק היה סירובם של אנשי "וורנר" לסוף של הסרט בגרסה של בלאק – בו ריגס מת. באולפנים לא רצו להרוג את סדרת הסרטים כבר אחרי שניים, והטילו ווטו. לבלאק נמאס. "

 

אחרי שישה חודשים – פרשתי מהכתיבה. נטשתי. אני מצטער בכלל שהתחלתי לכתוב את התסריט הזה. הרגשתי שנכשלתי והתקשרתי לסוכן שלי ואמרתי לו שאני רוצה להחזיר להם את הכסף." הסוכן פחות אהב את התוכנית. "הוא צעק עלי: 'השתגעת?! אתה לא מחזיר את הכסף. אנשים כותבים חרא ומקבלים מיליונים! אתה בסדר." בלאק נסע משם לביתו והסתגר בו במשך מספר שבועות. בהמשך טס למקסיקו, עשה הרבה סמים, ובעיקר – לא כתב מילה במשך שנתיים.

 

"התחלתי להשתגע בשלב מסוים", הודה. "הפכתי לבן אדם נוירוטי. לא רציתי לעשות כלום חוץ מלשבת, לעשן סיגריות ולקרוא ספרים. בסופו של דבר החלטתי להפוך את כל המרירות הזאת לדמות." בתוך כמה חודשים, היה לו תסריט. "תהליך הכתיבה ממש העניק לי קתרזיס. זו היתה אחת מחוויות הכתיבה הטובות ביותר שהיו לי. ביליתי כל כך הרבה זמן לבדי בכתיבה שהיו ימים שלמים בהם לא אמרתי מילה."

 

הוא יצר קשר עם המפיק ג'ואל סילבר שהפיק את "נשק קטלני", ואמר שיש לו רעיון חדש לתסריט בשם "מת לחיות". אל תזנקו מהכיסא שלכם – לא מדובר ב"מת לחיות" שאתם מכירים, אלא רק בשם. "מאוחר יותר, כשג'ואל הפיק את הסרט ההוא עם ברוס וויליס והם היו צריכים שם, אמרתי שהם יכולים להשתמש בו", סיפר בלאק.

 

לתסריט החדש החליט בסוף לקרוא "בכוננות מתמדת". הסוכן של בלאק קרא ונפל מהכיסא. הוא לא היחידי. בתוך כמה ימים העיר סערה כשהאולפנים נלחמו על התסריט, ובסופו של יום הציעו דייויד גפן ואריק אייזנר 1.25 מיליון דולר על התסריט – שיא חדש בתשלום לתסריט מקורי באותם ימים. "הסכום הזה הרגיש כמו נקמה מתוקה עבורי. חזרתי לעניינים." אגב, בלאק היה יכול לקבל יותר מזה (על פי הדיווחים, "טריי-סטאר" הציעו בין 2 ל-2.5 מיליון דולר) אבל בחר בגפן, כי "אני מעדיף את השטן שאני מכיר."

 

הפקת "בכוננות מתמדת" היתה מלאה בכעסים מצד השחקנים וההפקה. סילבר, עליו סמך בלאק, שינה את התסריט ואיים על הבמאי טוני סקוט שיפטר אותו אם לא ישתף פעולה. סקוט אמר בהמשך כי "זו היתה אחת משלוש החוויות הגרועות בחיי", ו-וויליס נשבע כי לא יעבוד יותר עם סילבר לעולם. כצפוי, הסרט נפגע. ב-1991 יצא "בכוננות מתמדת" לקולנוע ואמנם הכניס 59 מיליון דולר, אבל עם תקציב של כ-30 מיליון, הציפיות מהסרט עטור הכוכבים היו גבוהות בהרבה.

 

למרות הכישלון היחסי בקופות, בלאק הפך לסחורה חמה בשוק, וכל האולפנים עמדו בתור לקראת התסריט הבא שיכתוב. הוא בחר לקחת פניה חדה ולנסות לאתגר את עצמו. "רציתי לכתוב סרט אקשן אחר", הוא מספר. "החלטתי לא לפחד לתת לדמות נשית את התפקיד הראשי שגבר היה יכול לעשות. הנטייה תמיד היא לכתוב אישה כדמות רכה, אבל רציתי לכתוב על אישה שהיא גם אמא וגם מישהי שמסוגלת להרוג כדי להגן על הילד שלה."

 

כך נולד "נשיקה ארוכה ללילה". התסריט הפך למדובר ביותר באותה שנה בהוליווד, שנלחמה עליו בכל הכוח. לבסוף, "ניו ליין" קנו אותו בסכום חסר תקדים של 4 מיליון דולר (!). ראש האולפן, מייקל דלוקה אמר אז כי "התסריט לא צריך עבודה. בעצם קנינו את הסרט כפי שהוא היה כתוב", אבל בפועל זה לא היה המצב. "הבעיה היתה שהם קנו תסריט לסרט שהיה אמור לעלות 100 מיליון דולר, ולהם היה רק 65 מיליון", סיפר בלאק. "אז הייתי צריך לשכתב שוב ושוב כדי להפוך את הסרט לזול יותר."

 

בלאק אמנם עשה היסטוריה עם הסכום שקיבל, אלא שלתג מחיר שכזה עלולות להיות גם השלכות פחות נעימות. הוא הפך לסמל של התסריטאים המסחריים שמקבלים שכר עצום על סרטי אקשן חלולים, מה שהוביל לכעס בקרב קהילת התסריטאים בעיר. גרוע מכך - הסרט עליו קיבל את ארבעת מיליון הדולרים כשל כישלון חרוץ בקופות והכניס בארצות הברית רק 33 מיליון דולר – כמעט מחצית מהתקציב של הסרט, שעמד על 65 מיליון דולר. ובהוליווד כמו בהוליווד, ברגע שנכשלת, אתה נכנס לסוג של כלא. כמעט כל האולפנים הפסיקו להתקשר אל בלאק, שפתאום מצא עצמו עשיר, אבל מחוסר עבודה. ולא רק האולפנים הפנו לו עורף.

 

"ניסיתי להצטרף לאקדמיה ושלחתי את הטפסים. קיבלתי מכתב בחזרה בו נכתב: 'אתה לא מתאים לאקדמיה, אבל אתה מוזמן להגיש שוב מועמדות בעתיד כשיהיו לך יותר קרדיטים.' לא האמנתי. כתבתי את שני סרטי 'נשק קטלני', 'אחרון גיבורי הפעולה', 'נשיקה ארוכה ללילה' ואת 'בכוננות מתמדת'. זה היה השלב שבו הבנתי שזה לא מקרי. הם בעצם אמרו לי: 'אנחנו לא רוצים תסריטאי מסחרי כמוך שמקבל כל כך הרבה כסף.'"

 

אז בלאק החליט לקחת הפסקה מהתסריטאות ולעשות עוד משהו שהוא מצוין בו: לחגוג. הבית שקנה הפך למוקד עליה לרגל עבור נשים צעירות וסוחרי סמים, והמסיבות בו נמשכו לעיתים במשך ימים רצופים. "היו לי בעיות עם הציפיות של אנשים ממני. כשאנשים היו מסתכלים עליי, הם היו רואים רק מוצר ולא בן אדם, או שהם היו רואים סכום כסף. עבורי, המטרה תמיד היתה לספר את הסיפור הכי טוב שהיה לי. אני עדיין אוהב את התסריטים ההם גם אם הם נכשלו. מעולם לא פקפקתי ביכולות שלי או ביכולת שלי לכתוב. מה שכן התחיל לקרות הוא שלא זכרתי יותר איך לגרום לזה לקרות."

 

אז הוא הפסיק. למעשה, בין 1998 ל-2005, בלאק נעלם לחלוטין מהרדאר. הוא מספר כי עשה כמה שכתובים עבור האולפנים, אבל לא היה לו יותר את הדרייב לכתוב תסריט משלו. בזמנו הפנוי – והיה לו הרבה כזה עכשיו – הוא קרא ספרי בילוש בביתו. כך הגיע הרעיון ל"קיס קיס, באנג באנג". זה היה תסריט קלאסי של בלאק, עם ווייס-אובר מוגזם בכוונה המשתלט על העלילה, והרבה שנינות. בלאק אהב כל כך את התסריט עד שהודיע לכל מי שרצה להפיק את הסרט שהוא הולך להיות הבמאי. לג'ואל סילבר זה לא הפריע.

 

התסריטאי ניסה למצוא שחקנים שיעבדו איתו ויקריאו איתו את הסצנות אבל לא הצליח למצוא אף אחד. מתוסכל, הגיע בלאק למשרדיו של סילבר כדי להתלונן. הוא פגש שם שחקן כושל שזה עתה השתחרר מהכלא, והיה פחות או יותר בלתי ניתן להעסקה. קראו לו רוברט דאוני ג'וניור. "הוא היה שם בכל פעם שבאתי, אז אמרתי לו – 'אכפת לך לקרוא איתי קצת שורות מהתסריט'", מספר בלאק. "הוא הסכים, והיה מדהים. אני וג'ואל הסתכלנו זה על זה וחשבנו לעצמנו: 'זה פאקינג מושלם.'".

 

בלאק התעלם מעברו הבעייתי של דאוני, ונתן לו את התפקיד הראשי. סילבר הצליח לגייס 15 מיליון דולר עבור הסרט, ובלאק השקיע את כל נפשו בשכתוב ובעבודת הבימוי. "קיס קיס, באנג באנג" הוקרן לראשונה ב-2005 בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן וזכה לתשואות מהמבקרים. אבל כשיצא אל הקולנוע, הקהל הריע פחות. למרות ביקורות חיוביות בעיתונים, הסרט הכניס קצת יותר מ-15 מיליון דולר – מעט מעל התקציב המקורי. עבור בלאק, מדובר היה בשברון לב של ממש.

 

"נמאס לי. פשוט השתכרתי כל לילה. הייתי אומר לעצמי שאני אפסיק אחרי שני משקאות, אבל בשלב מסוים, איבדתי את היכולת לעצור." פחות או יותר באותו הזמן, חברתו של בלאק לא רק נפרדה ממנו, אלא הגישה נגדו תלונה במשטרה על כך שלדבריה איים עליה באקדח כשהוא מסטול מקוקאין, ואף ירה על הקיר שלידה. היום הוא מודה שהיה במקום נוראי. "עשיתי המון המון סמים. חשבתי שאני כל כך אטרקטיבי ומגניב, אבל אז הבנתי שברגע שהאלכוהול והסמים נגמרו, כולם עברו למסיבה הבאה."

 

בלאק לקח את עצמו בידיים ועבר תהליך גמילה. בהוליווד כבר עברו הלאה ואף אחד לא ממש התעניין בתסריטאי המשוגע ההוא. אף אחד, חוץ משחקן אחד שפעם היה כושל ומשוחרר טרי מהכלא, והיום הפך לאחד השחקנים המבוקשים בעולם. קראו לו איירון מן. כלומר. רוברט דאוני ג'וניור.

 

"קיבלתי טלפון יום אחד ורוברט היה בקו השני. הוא אמר שג'ון פאברו פורש מסדרת 'איירון מן' ושהוא היה רוצה שאני אכתוב ואביים את הסרט השלישי", נזכר בלאק. "לא היו לי מילים." דאוני מצידו מסביר ש"שיין היה שם בשבילי באחד הרגעים הכי נמוכים שלי. הוא הציל את הקריירה שלי וההזדמנות שהוא נתן לי הפכה לכרטיס הביקור שלי שהוביל אותי לככב ב'איירון מן'". דאוני מספר גם שעוד בזמן צילומי "איירון מן" הראשון היה מתקשר לבלאק כדי להתייעץ על התסריט. "הוא היה החבר הטלפוני שלי. הייתי מתייעץ איתו על סצנות וההצעות שלו היו מבריקות."

 

ב"מארוול" לא ממש התלהבו להפקיד את הספינה היוקרתית שלהם בידי בלאק, אבל דאוני התעקש. וזה השתלם, אלוהים אדירים, כמה שזה השתלם. בלאק הכניס מוטיבים אנושיים לדמות של טוני סטארק ולעולם שסביבו, והפך את התסריט לעמוק יותר. "איירון מן 3" זכה למועמדות לאוסקר והפך ללהיט עולמי ענק, עם הכנסות עצומות של 1.2 מיליארד דולר ברחבי העולם – יותר משני הסרטים הראשונים בסדרה ביחד. הוא נמצא במקום ה-12 ברשימת הסרטים הרווחיים של כל הזמנים, והשיב את הקריירה של בלאק לחיים. זה לא אומר שהיום יותר קל לו לכתוב מאשר לכם.

 

"כתיבה היא קצת כמו קופסה שחורה. אתה יכול לראות שחקנים ומה שהם עושים. אתה יכול לצפות בעבודה של הבמאי. אבל כשאולפן אומר לכותב: 'תספק לנו עמודי תסריט', הוא פשוט נעלם וחוזר פתאום עם דפים כתובים. אז יש אשליה כזו שזה קל. שאתה יכול להיכנס לחדר שלך ולכתוב בבת אחת 40 עמודים. עבורי, 40 עמודים הם שלושה חודשים במקרה הטוב! זה משוגע. וכתיבה רק נעשית קשה יותר. הייתם חושבים שאחרי שכתבתם חמישה, עשרה תסריטים, האחד עשר יהיה קל יותר, אבל לא. הוא הכי קשה עד כה."

 

**

 

ואם לשיין בלאק קשה לכתוב, אז למה שלכם לא יהיה קשה?
קחו בקלות, תורידו את הראש והמשיכו להאמין בעצמכם ובתסריט או הספר שלכם. אין לדעת לאן תגיעו.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags