הוא נחשב לאחד התסריטאים/במאים החשובים של דורנו, ויצר סרטים שהתקבעו כיצירות מופת. אך האם ידעתם שפול תומאס אנדרסון פרש מלימודי הקולנוע לאחר יומיים, התקשה למצוא עבודה, ופוטר מסרט הביכורים שלו, שמעולם לא יצא בגרסתו המקורית? תחגרו חגורות, כי "משבר יום א'" מגיע עם אחד הסיפורים המטלטלים שתקראו. (זכרו: אם אתם רוצים לקבל בכל שבוע זריקת עידוד נוספת ממאבקם של יוצרים ויוצרות אחרים בדרך להצלחה, לחצו לייק על העמוד שלנו. אנחנו נעשה את שאר העבודה) עוד בזמן שהיה בתיכון, עלה במוחו של צעיר בשם

זה אלכסנדר פיין. יש לו שני אוסקרים בבית ולא מעט סרטים נפלאים מאחוריו, אבל הדרך לשם היתה ארוכה, ארוכה מאוד. היא עברה דרך סרטים קצרים ל"פלייבוי", תסריטים רבים שקיבלו תשובות שליליות, והרבה דיכאון. דיכאון? בראשון? זו חייבת להיות מהדורה של "משבר יום א'". (זכרו: אם אתם רוצים לקבל בכל שבוע זריקת עידוד נוספת ממאבקם של יוצרים ויוצרות אחרים בדרך להצלחה, לחצו לייק על העמוד שלנו. אנחנו נעשה את שאר העבודה) תאמינו או לא, חלק גדול מאהבתו של פיין לקולנוע הגיעה בזכות חברת מזון בשם "קראפט פודס

תראו את הילדון הזה. זהו דמיאן שאזל. אם השם שלו נשמע לכם מוכר, אולי זה בגלל שהוא התסריטאי/במאי של "וויפלאש" הנהדר מ-2014, ושל הסרט החדש "לה-לה לנד" שמוקרן ממש בימים אלה בבתי הקולנוע. שאזל היה בן 29 בלבד כשיצר את "וויפלאש", ועת יציאת סרטו החדש (שרבים טוענים שיזכה באוסקר השנה), הוא רק בן 31. אנחנו יודעים שזה מקומם מאוד, ושל"משבר יום א'" צריכה להיות הגבלת גיל, אבל יש גם הרבה מה ללמוד ממנו, בעיקר במלחמתו להפוך את "וויפלאש" מחלום למציאות. דמיאן, ספר להם: "ניסיתי לכתוב משהו אחר במשך

מה גורם לכם להרגיש יותר חשופים? כתיבה או עירום? תשובתה של זוכת האוסקר והחשפנית לשעבר (כמה פעמים יוצא לכתוב דבר שכזה?), דיאבלו קודי, עשויה להפתיע אתכם. כן, מתוסכלים ומתוסכלות יקרים, הפעם ב"משבר יום א'" אנו מגלים שאין דרך אחת ברורה לפרוץ אל תחום הכתיבה, ולעיתים צריך לעשות מעשה קיצוני בכדי לצאת מתחום הנוחות שלכם, כדי למצוא השראה. אבל למה שאנחנו נדבר? דיאבלו, בבקשה: "תמיד אהבתי לכתוב, בעיקר כדי לספק את עצמי, אבל היה לי פחד גדול מדחייה, אז ביליתי את חיי ככותבת שמעולם לא פרסמה שום